🎉בכל שנה, כשמגיע יום ההולדת, אנו חשים שזהו יום מיוחד. אך האם יום ההולדת הוא באמת יום כל כך חשוב שאנו אמורים לציין אותו בשמחה, או שמא אין שום סיבה למסיבה, ואם יש סיבה לחגוג, כיצד ראוי לציין את יום ההולדת על פי היהדות?
🎈מרכז אור מנחם שמח לספק לציבור הרחב ולחברי הקהילה את ההנהגות ליום ההולדת שהרבי עורר עניין זה בקרב הציבור לנצל את היום החשוב בחייו של האדם .
- לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, ובשיום ההולדת חל ביום הקריאה – גם ביום ההולדת עצמו.
- להוסיף בנתינת הצדקה לפני תפלת שחרית ומנחה, ובשיום ההולדת חל בשבת או ביו"ט – ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב – גם לאחריו).
- להוסיף בתפלה – בכוונת התפלה, התבוננות בגדלות הא-ל וכו', ובן באמירת (ספר) תהלים (עכ"פ – ספר אחד).
- ללמוד המזמור תהלים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת – בהתאם למספר שנותיו.
- להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות – נוסף על השיעורים הקבועים, שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא השוים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.
- ללמוד מאמר חסידות (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום הש"ק שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).
- להוסיף בפעולה על הזולת – הפצת התורה והמעיינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.
- להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקב החלטות טובות לשנה הבע"ל.
- לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בעניין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו בראש השנה.
לערוך התוועדות של שמחה עם בני ביתו, חבריו וידידיו – שבח והודי' להקב"ה (ובאם אפשר – לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה.