ניגון ריקוד כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב אדמו"ר הזקן מבאר שהסיבה לכך שההדגשה בריקודים הוא ריקוד ברגליים, היות שהשמחה של האדם חודרת את כל מהותו, ומגיעה אפילו לרגליים. פועל שכל הגוף שלו קרא עוד »
דער קרעמענטשוגער ניגון כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב ניגון זה חובר על ידי ר' אברהם חריטונוב נ"ע מניקולייב (אביו של ר' שלום חריטונוב). במקורו הכיל את שתי הבבות הראשונות בלבד ונוגן על מילות קרא עוד »
ויבחר בדוד כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב ניגון חבד"י ישן. יש אומרים שמקורו מחסידי העיר ניקולייב ויש המייחסים אותו לחסיד ר' זלמן לויטין מהעיר האדיטש. לקראת י"א ניסן תשל"ט, הותאם הניגון למילות קרא עוד »
ניגון גאוותו גדלה כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב זהו ניגון חבד"י ישן, שמילותיו לקוחות מתפילת יוצר לימים הנוראים. חסידים נהגו לנגנו בהתוועדויות. המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה מאד אהב את הניגון ולפעמים קרא עוד »
ניגון דבקות מהריל כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב ניגון זה חיבר המהרי"ל (רבי יהודה לייב) מקאפוסט נ"ע, בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע. נ יגון זה הוא מהניגונים היסודיים והמפורסמים בקרב חסידי קרא עוד »
ניגון התוועדות כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב ניגון ישן ושמח. ניגון זה היה מושר בהתלהבות גדולה בפני כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בעת סעודות הימים האחרונים של שלושת הרגלים, בעיקר בשנים האחרונות. ניגון רצ"ה קרא עוד »
ניגון כלות הנפש | הרב מנחם מענדל עמאר | געגועים 4 כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב החסיד הת' ר' הלל פראטקין נ"ע נולד בעיירה פאצ'עפ שברוסיה ובגיל 13 החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם נחשב לעילוי גדול ולעובד ה' נפלא. קרא עוד »
לאמז'ער לכה דודי | הרב מנחם מענדל עמאר | געגועים 4 כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב היה מושר בעיר לאמז'א שבפולין (מקורו לא חב"די) על מילות הפיוט "לכה דודי". מקור הניגון הוא מהחסיד השד"ר ר' מנחם צבי ריבקין ע"ה שבאחד ממסעותיו קרא עוד »
ניגון לשבת ויום טוב מקלימוביץ | הרב מנחם מענדל עמאר | געגועים 4 כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב ניגון לשבת ויו"ט מהעיירה החסידית קלימוביץ'. עיירה מלאה בחסידים ואנשי מעשה, עוד מתקופת רבינו הזקן נ"ע. התנועות הראשונות בניגון מזכירות במעט את תחילת הניגון "אבינו קרא עוד »