שלשום זכינו עם בעלי להשתתף בשולחן עגול לצד הרב והרבנית וגרעין המייצג את הקהילה, ולצד מארגני המחאה שהם נשמות מדהימות שהכרנו במהלך המפגש שנערך על מנת לאפשר להשמיע את הדעות ולהידבר, ולהגיע להבנה ולעמק השווה בתוך המתיחות הקיימת בעיר בחודש האחרון בנוגע לשבת.
ישבנו, הקשבנו, הבטנו במבטים הכעוסים ויחד עם זאת הכאובים מאוד לאור המציאות הקשה כביכול שנראית שנכפית עליהם, באכיפת חוק המרכולים.
הרב פתח בדברי הרבי ומשמעות המילה יהודי. מסביב לשולחן ישבו נשמות טהורות יהודיות מחבר העמים שבדרך נס לא התבוללו בברית המועצות לשעבר, עלו לארץ ישראל רק בשל העובדה שהם יהודים, בלי שום הבנה פנימית עמוקה מהי המשמעות של להיות יהודי.
הרב הנגיש ופגע במדויק, שכל יהודי, מאמין או מאמין פחות, שומר מצוות או שומר פחות, שווה לכל יהודי אחר רק בגלל עצם היותו יהודי.
אותם יהודים טהורים ניסו להסביר את הכאב שנצבר בתוכם במשך תקופה מאוד ארוכה, לא מבינים את משמעות השבת אלא רואים רק את ה"כפייה הדתית" שהגבילה אותם, חוסר התחשבות במצבם, וחוסר אונים מול הרשויות שאוכפים את החוק.
הקשבתי לכל קול שהושמע מסביב לשולחן, קול חנוק של חוסר הבנה במציאות השוררת בעיר בעקבות השבת, תחושת זלזול, וחוסר הערכה מצד כמה קהילות.
הרב עמאר הסביר את משמעות שמירת השבת לכל יהודי, יחד עם זאת כיוון שקיימת זכות בחירה לכל נשמה, ואי אפשר להכריח נשמה בשמירת השבת,
אבל(!) כן חשוב לשמור על האקלים השבתי בעיר בתוך ארץ ישראל – מדינתו היחידה של העם היהודי, כי זה מה שאיחד ומאחד את כל היהודים מאז ומעולם.
שאלות נוספות על היהדות, חשובות ומעניינות נשאלו סביב השולחן, ונראה כי תתקיים פגישה נוספת על מנת להמשיך ולהידבר ולענות על השאלות.
אני חושבת שכל מי שנכח שלשום מסביב לשולחן, ספג לתוכו מילים שלעולם לא שמע. הפצעים של כל אחד בע"ה יתרפאו
ואז לנשמות שלהם יהיה קל יותר להבין ולהרגיש את השבת האמיתית המתוקה. וכפי שנתבשרנו הבוקר, ברוך השם התבשרנו שיש כבר שינוי מגמה ולא יהיו הפגנות בנושא השבת…
ידידכם סבטה ופלג 🙂
