השבת נקרא שוב על האירוע הדרמטי ביותר שקרה לנו. פרשת "בשלח" מתארת את היציאה ממצרים שהחלה לאחר עשרת המכות. מסתבר שהגענו אז למבוי סתום, הים מלפנים והמצרים שועטים מאחור. לאן עכשיו? "דבר אל בני ישראל ויסעו". היה זה נחשון בן עמינדב שקפץ לים, ופתאום הים נחלק לשניים, "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם".
הים מסמל את הצד הנסתר, "כל מה שיש ביבשה יש בים". אוצרות טבע גדולים נמצאים בעמקי הים אבל הם מוסתרים. פתאום הכול התגלה, הים נבקע והכול נחשף. בעצם קרה כאן משהו הרבה יותר פנימי ועמוק, להבדיל, גם הקב"ה שאינו נראה וגלוי בימי שגרה, התגלה בזמן קריעת ים סוף עד כדי שהילדים שאגו-אמרו "זה אלי" – אנחנו רואים את אלוקים!
בכל אדם יש אוצר חבוי מתנת אלוקים שבכוחו הוא מסוגל גם לבקוע רקיעים. הוא צריך רק לבקוע את החסמים שמאתגרים אותו.
זו השליחות שלנו להיות 'נחשונים' לסייע לכל אחד, כי כל יהודי הוא עולם מלא. בעיקר להעניק חינוך שורשי לדור הצעיר, לילדים שקרובים עוד יותר לאוצר האלוקי שבתוכם, להיות שם לצידם בזמן הנכון.
שבת שלום
הרב מנחם עמאר
מרכז אור מנחם
