י׳ שבט – שקיעה וזריחה

י׳ שבט הוא יום גדול ומיוחד בחסידות חב״ד, שני מאורעות אירעו ביום יו"ד שבט הקשורים בקשר הדוק זה בזה. הראשון הוא פטירת רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד בשנת תש"י. וביום זה, שנה לאחר-מכן, קיבל על עצמו רבי מנחם מענדל שניאורסאהן את הנהגת חסידות חב"ד.

החסידים הכואבים שמו את עיניהם על רבי מנחם מענדל, חתנו של רבי יוסף יצחק, שימלא את מקומו של חותנו.
כבר קודם לכן התפרסם רבי מנחם מענדל כבקיא בתורת הנגלה ובחסידות, אשר מלבד בקיאותו הרבה במכמני התורה ידיו רב לו בפעולות למען עם ישראל: הוא מונה על-ידי חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב״ד.

במשך שנה רצופה סירב הרבי לקבל על עצמו את עול ההנהגה למרות בקשות רבות של חסידים וקהילות חב״ד מכל רחבי העולם. רק שנה לאחר-מכן, ביו"ד בשבט שנת תשי"א, הרבי אמר 'מאמר חסידות' ובכך, כמסורת החבדי"ת, קיבל על עצמו באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

המאמר אותו אמר הרבי התחיל במילים ׳באתי לגני׳ ובמהלכו הצהיר הרבי על כוונתו להפצת יהדות בכל רחבי העולם ולהכין את העולם לבוא הגאולה.