בשיעור עוצמתי מפרק י', חלק ב', של ספר התניא, הרב מנחם עמאר פורש בפנינו את עומק מדרגתם של צדיקים גמורים – אותם יחידי סגולה הקרויים "בני עלייה", שמסוגלים לא רק לברוח מהרע, אלא להפוך אותו לטוב.
השיעור מתמקד בשתי תנועות של עבודת ה':
-
עבודת הצדיק ורע לו – שמתאמץ לבטל את הרע, אך אינו מהפך אותו.
-
עבודת הצדיק וטוב לו / בן עלייה – שמקדש את החומר ומרומם את המציאות, לא מתוך אינטרס אישי אלא מתוך רצון טהור לעשות את רצון ה'.
הרב מביא דוגמאות חיות מבעל התניא, מהרבי מליובאוויטש, ומרבי שמעון בר יוחאי, תוך שילוב סיפורים נוגעים ללב כמו נטישת בית הכנסת ביום כיפור כדי להציל יולדת, או התייחסות הרבי לכך ש**"כל הנשמות בגן עדן מקנאות במי שלומד שמע ישראל עם ילד קטן".
השיעור לא עוסק רק בהבנה של מושגים רוחניים, אלא באיך לחיות אותם ביום-יום:
- לזהות מתי אני מחפש את הדבקות שלי, ומתי אני פועל באמת למען שמו באהבה.
- להקריב נוחות או התעלות אישית, כדי לקדם את רצון ה' בעולם.
- לדעת שלפעמים דווקא הפעולות הקטנות – הן שהופכות אותנו לשליחים אמיתיים.
