בין אם אתה טיפוס שכלתני, רגשי או מעשי – בתורת החסידות, בפרט בפרק ט' של ספר התניא, מתברר שיש דרך שלמה שמסוגלת לאחד את כל הכוחות שבאדם – ולהפוך גם את היצר הרע לשותף במשימה הרוחנית.
איך זה קורה? איך הופכים את הלב, המוח והמעשים לגוף אחד מגויס?
הרבי מלובביץ' נתן דימוי חד: המחשב. מחשב הוא אוסף של מערכות שונות שפועלות בהרמוניה. כך גם האדם – כאשר הראש (השכל), הלב (הרגש) והידיים (המעשה) פועלים יחד, נוצר אדם שלם. מי מאחד את כל זה? התפילין. הרעיון הוא לשעבד את המוח והלב – ולכוון את כל כוחות האדם לרצון השם.
אבל מה עושים עם היצר הרע?
כאן מגיע המהפך הגדול של התניא: הנפש הבהמית לא צריכה להילחם – היא יכולה להתגייס!
איך? על ידי חשיפת היצר הרע לעונג האמיתי שיש בלימוד, בתפילה, בקיום מצוות. ברגע שהוא טועם – הוא מצטרף.
סיפור אחד חזק מהשיעור ממחיש את זה היטב: יהודי שעסק ביהלומים באוסטרליה התחיל להניח תפילין פעם בשבוע. עם הזמן הוא פתח את ליבו – לאט לאט – והיום? הוא תלמיד חכם שכותב ספרים. גם היצר הרע שלו בא לשיעור.
אז מה המתכון?
מחשבה – לחשוב טוב, ללמוד, להתבונן.
דיבור – לדבר על דברי תורה, לשתף, לעורר.
מעשה – לקיים בפועל. לתת צדקה, להניח תפילין, לעשות טוב.
בשורה התחתונה
התניא מלמד אותנו שהרוע הוא לא באמת רע – הוא פוטנציאל לא ממומש. אם תיתן לו לטעום – הוא יבוא איתך.
אם תאהב באמת – גם מה שפעם נמשך לאוכל, לכבוד ולתאוות – יתחיל להתענג על קדושה.
